ג'ורג'ינה מאיר דולמןציור, חיתוך עץ
נולדתי ב1943 בריו , ברזיל. גדלתי ולמדתי עד הבגרות בעיר פטרופוליס, 800 מטר על ריו, ואחרי ארבע שנות לימודי אמנות וגרפיקה בריו דה ז'אנירו ובמינכן, גרמניה, מצאתי את עצמי עובדת כגרפיקאית בשיווק בריו במשך שנתיים הראשונות.
ב 1968 אחי רוני ז"ל, שהיה אדריכל ועודד אותי תמיד לפתח את הכישרון שלי, בנה לי את הסדנה הראשונה שלי בסיוע כספי של אבינו בעיר מגורינו פטרופוליס במדינת ריו דה ז'אנרו. אחי ז"ל גם השתדל לעזור לי לארגן תערוכות בסאו פאולו עבור חברי עמותת "פרי השלום בישראל" (עמותה שהקמתי וניהלתי במשך 27 שנים כאן בבאר שבע) עם אמני העיר סאו פאולו.
בסדנה היפה הזו פתחתי את הסטודיו הראשון לאמנות בעירנו שהיה בית לכל הילדים, נוער ומבוגרים. בית שבשיאו מנה 100 תלמידים ושלוש מדריכות לאמנות ושהפיק גם טיולי טבע כדי לעודד את התלמידים לצייר ממקום חופשי, ותערוכות רבות שהיו פרי עבודותיהם של התלמידים.
בסדנה זו גם יכולתי ליצור חיתוכי עץ, מדיום באמנות בה אני הכי אוהבת ליצור.
בחודש ספטמבר 1973 ארעה נקודת מפנה בחיי, כאשר סוף סוף הצלחתי להגשים חלום ישן שלי — לנסוע לישראל. השארתי מאחורי שלוש מדריכות לאמנות והנחיות איך להפעיל את הסטודיו עד שאחזור. את הנסיעה לישראל בחרתי לעשות באוניה שיוצאת מריו לחיפה, כסמל של החלום הישן שלי, ותוך כדי להגיע לישראל גם לאט יותר.
החיים, כידוע, מזמנים תהפוכות בלתי צפויות וכך במקרה שלי. ביקור קצר שתוכנן השתבש עקב מלחמת יום הכיפורים שבעקבותיה במקום להישאר מספר שבועות בארץ ולחזור הביתה, מצאתי את עצמי מקבלת החלטה להישאר לגור בישראל ממקום של זהות וסולידריות עם תושבי המדינה (סיפור מלא אפשר לקרוא באוטוביוגרפיה השלישית שלי "סיפור החיים שלי" שנמצאת כאן בתערוכה).
עד היום אני מעדיפה לעבוד כמורה לציור למוגבלים ולצייר לעצמי בלבד ולגלות טכניקות חדשות ולהעביר אותן לתלמידי.
לסיום אני רוצה להודות ל"שיקומון" ביד שרה ולמועדונים "מרכז מגדל אור" ו "פיס לגיל הזהב" שנותנים לי הזדמנות פז להמשיך ולפעול כמתנדבת ולשמח את החברים היקרים שלי בהוראה ובהדרכת ציור ללא קשר לגיל הכרונולוגי שלי.
בזכות ראש העיר מר רוביק דנילוביץ ובעזרת מחלקת האירועים בעירייה, אני זכיתי פעם אחר פעם לארגן עבורם, חברי "מרכז אור", תערוכות בגלריה של עיריית באר שבע אחת לשנתיים ובתקופת הקורונה הצלחתי לארגן גם סרטון של הציורים שצוירו- ב"יד לבנים" עבור חברי מועדון "פיס גיל הזהב" עבור "שיקומון" במשכן .
מספטמבר 2024 עד יוני 2025 זכיתי להשתתף בארבה תערוכות קובצתיות בגלריה "שאגאל " בשל בית האמנים בחיפה ושחברי הקיבוץ שריד בעמק יזרעאל, שם גרתי אז, ב"בית הבריאות", אירגינו תערוכה יחיד שלי בחדר אוכל הקיבוץ. תרמתי להם כמה תמונות חדשות שציירתי שם.
רוב תודות להנהלה ולחברי עמותת "יוצרים בנגב" שקיבלו אותי מאד יפה כחברה שוב.
ג'ורג'ינה (ג'ינה) אידה מריר דולמן
באר שבע, 02.2026



























