נולדתי בקזחסטן בינואר 1962. בגיל שנה וחצי עברנו עם משפחתי לרוסיה.

בילדותי, במקביל לבית הספר הרגיל, למדתי גם בבית ספר לאומנות.

בכיס היה לי תמיד פנקס קטן ועיפרון לצייר כל דבר ברישומים מהירים.

מגיל 14 כבר השתתפתי בתערוכות קבוצתיות בעיר שהתגוררתי בה. באותה שנה זכיתי במקום הראשון בתחרות ציור על אספלט בגירים- בנושא שלום. 

בגיל 15 עברתי לגור במולדובה. שם התקבלתי למכללה להוראה. במקביל המשכתי ללמוד אחר הצהריים בבית הספר לאומנות. שלוש פעמים בשבוע 4 שעות כל פעם, בקצה המרוחק בעיר בכל מזג האוויר, אבל היה לי חשוב לא לוותר. 

אחרי המכללה, כל הבנות שלמדו טוב התקבלנו לאוניברסיטה לקבוצה ניסיונית ושם במקום 4 שנים למדנו שלוש שנים. התזה שלי עסקה בנושא שילוב יצירות אמנות בכתיבת החיבורים- ככלי לפיתוח הבעה בכתב. כהרגלי, גם שם, כמובן, למדתי במקביל אמנות: קסילוגרפיה- גילוף בעץ וצריבה על עץ. 

כאשר התחתנתי גרתי ועבדתי בעיר ויניצה שבאוקראינה . 

שם נולדו ילדיי האהובים אולג ואירה. 

בשנת 1991 עלינו לישראל.  

בירושלים הכירו בתואר השני שלי MA, אך בכל זאת למדתי כאן, במכללת קיי, לתעודה מקומית.

עבדתי בבתי הספר כמחנכת ותמיד שילבתי אומנות.

ב-2011 עד 2014 למדתי תרפיה בעזרת אומנות.

בשנים האחרונות לפני פרישה עבדתי בעוטף עזה כמטפלת באמנות. 

כאומנית, אני מציירת ומפסלת בטכניקות שונות. חלק מהיצירות נמצאות באוספים פרטיים באמריקה, גרמניה, קנדה ובישראל.

בארץ השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במכללת קיי, 

באוניברסיטה ובפרטיות בבית האמנים. 

כעת אני גמלאית ממשרד החינוך, אמא וסבתא 

וכמובן ממשיכה ליצור.